לינקדאין למנהלי מרקום.

Linkedin

לא נוכחים בלינקדאין? לא רק פספוס אלא החמצה אסטרטגית

על ההפסדים השקטים, ההזדמנויות שמחכות, ולמה זה תלוי בעיקר בהחלטה אחת. חברות B2B יודעות היטב מה זה לבנות מותג, איך להוציא קמפיין מדויק או לנסח ערכי ליבה.ועדיין, לא מעט מהן נראות כמו הצל של עצמן כשזה מגיע ללינקדאין.

יש עמוד חברה - אבל אין תנועה.יש פרופילים בכירים - אבל ריקים.יש פוטנציאל -אבל בלי נוכחות, אין לו על מה להתממש.

מהצד זה אולי נראה כמו פספוס טכני, אבל בפועל זו החמצה אסטרטגית.כשהחברה שלכם לא קיימת בזירה המקצועית שבה כולם מחפשים, משווים, בודקים ומחליטים תהיו בטוחים שמישהו אחר תופס את המקום.ולפעמים זה מישהו שאתם אפילו לא סופרים כמתחרה רציני.

חשיפה, לידים והזדמנויות שכבר לא יגיעו

בלינקדאין לא חייבים לקנות קהל ולא חייבים לפרסם כל יום, אבל כן חייבים להיות שם בצורה ברורה, עקבית ונגישה.

זו פלטפורמה שבה אנשים מחפשים פתרונות, שואלים שאלות, פונים לאנשי מקצוע ומקבלים החלטות.מי שנראה שם, מי שמשתף תובנה, דעה, הצלחה או אתגר נתפס בעיני הגולשים כמי ש"בעניינים".

כשיש לכם נוכחות - אפילו מינימלית - קל יותר לגלות אתכם, ולפנות אליכם.ויש יותר סיכוי שתתחיל שיחה, שבמצב אחר פשוט לא הייתה מתקיימת.

לעומת זאת, חברה ששותקת מאבדת את היכולת להיכנס לתודעה. היא לא בתמונה. לא בתוצאות החיפוש. לא בשיח המקצועי.ולכן, גם לא בשום שלב של בחינה או רכישה.

לינקדאין: 4 הפעולות להובלת המרקום

תדמית מקצועית שקטה מדי היא תדמית שלא קיימת

לינקדאין היא לא רק עוד ערוץ שיווק, אלא היא מראה, כי מה שאנשים רואים שם עליכם הם מניחים שזה מה שיש. או מה שאין.

פרופיל אישי שלא עודכן, עמוד חברה שלא קרה בו כלום כבר שנה (הממ..אין שום פוסט) שולחים מסר ברור, גם אם זה לא נאמר:שאין אצכלם פעילות. שאין עניין. שאין מוביל.

וזה לא רק עניין של מיתוג אלא גם של בחירה.

כי כשעיתונאי, תחקירן או איש יח"צ מחפש מקור מקצועי או דובר לתגובה סביר להניח שהוא מתחיל בלינקדאין.הוא לא ישלח אימייל לארגון אנונימי. הוא יחפש שם של אדם. מישהו שמופיע, שיש לו הגדרה ברורה, שיש לו נוכחות.

וכשהוא לא מוצא הוא עובר הלאה. גם אם אתם בדיוק מה שהוא חיפש.

כך קרה לי: כתבתי פעם מאמר בבלוג האישי שלי על טוויטר, והוספתי שם תגית קטנה וזניחה בשם "מומחית טוויטר". לא קמפיין, לא קידום ממומן רק תוכן באתר, עם תגית.

מאז ועד היום, אני מקבלת פניות מתחקירנים שמחפשים באופן בהול דוברת מקצועית בתחום הרשתות וטוויטר לכתבה. הם לא הכירו אותי. לא עקבו. פשוט מצאו.כי כשיש נוכחות דיגיטלית, גם בסיסית - יש סיכוי שאתם תהיו הבחירה.

קשר אנושי ומעורבות הם הנראות האמיתית

אנשים לא יוצרים קשר עם לוגואים. הם יוצרים קשר עם אנשים. וזו בדיוק נקודת החוזקה וגם החולשה של פעילות בלינקדאין.

כשהתוכן יוצא רק מהעמוד הרשמי של החברה, הוא כמעט תמיד נשמע רחוק, זהיר, כללי מדי.אבל כשהתוכן מגיע מפרופיל אישי של סמנכ"לית השיווק, המנכ"ל, מנהל פיתוח עסקי, או אפילו מנהלת מוצר הוא פתאום נוגע. כי כך רואים את האנשים, את הקול, את האופי של הארגון.ושם גם מתחילות שיחות. תגובות. מעורבות. היכרות.

כל חברה רוצה להיות זכירה. אבל בלי פעילות אנושית, בלי נוכחות יומיומית בפיד, גם המותג הכי חכם ייעלם בתוך השקט.

לא צריך הרבה כדי להתחיל

נוכחות דיגיטלית ובפרט בלינקדאין לא צריכים בהכרח להיות פרוייקט גדול. לא צריך להקים צוות תוכן ולא לגייס מנהל קהילה, בטח לא בעידן הבינה המלאכותית.

הרבה פעמים, שינוי אמיתי קורה כשאדם אחד בתוך הארגון – לפעמים דווקא איש המרקום או השיווק – מחליט להתחיל לדבר. לנסח. להראות. לשתף ולהוביל.ומשם, זה מתגלגל.

בהתחלה, זה פוסט קצר. אחר כך תובנה מהשטח. ואז עוד מישהו מצטרף, ומתחיל להרגיש נוח.ככה מתחילה תנועה. ככה נוצרת נוכחות.ויותר מכל - זה בידיים של האנשים.

עמוד חברה יכול לתמוך, אבל הוא לא מניע.מי שיכול לשנות את הנראות של הארגון הם האנשים שבתוכו.ובעיקר: מי שמובילים אותו.

אנשי מרקום? אתם צריכים להיות הראשונים

אם אתם מחכים שמישהו "יאשר", "יוביל", "ייתן כיוון" זה כנראה לא יקרה.דווקא אנשי המרקום הם אלה שצריכים להראות איך זה נראה.

אם אין אצלכם פעילות, אין פרופיל ברור, אין דוגמה אישית למה שמישהו אחר בארגון יעשה זאת?

דווקא מי שמבינים תוכן, תקשורת, ושפה צריכים לפתוח את הפיד ולהתחיל לייצר נוכחות.לא כדי להוכיח משהו אלא כדי לאפשר לאחרים להצטרף.להוריד חסמים. להראות שזה לא חייב להיות מורכב.וכשזה קורה - גם ההנהלה נגררת פנימה. גם המנהלים. גם הצוותים.

השיח מקצועי לא מחכה לכם - אתם צריכים להיכנס אליו

לינקדאין הפכה בשנים האחרונות לזירה שבה לא רק מחפשים - אלא מוצאים. בפרט על רקע שינוי האלגוריתם האחרון. עברנו מעידן המדיה החברתית למדיית האלגוריתם.מי שכותב שם, מי שנראה שם, מי שמסביר מה הוא יודע ייחשב רלוונטי.ומי שלא פשוט לא יופיע בשום החלטה, בשום פנייה, בשום כתבה.

ולכן השאלה היא לא אם צריך להיות שם אלא כמה אתם מוכנים להפסיד כשאתם לא.

והיופי? אפשר להתחיל מחר בבוקר.וזה לא דורש הרבה רק החלטה להתחיל לדבר.

הכותבת: נטע דורון | יועצת אסטרטגית לחברות וארגונים בבניית נוכחות דיגיטלית B2B. חברת איגוד המרקום הישראלי. netta@nettadoron.com  | https://www.nettadoron.com